<h1>ראבי"ה סימן תרי"ח</h1>
<h2>דף יד.</h2>
מסככין בנסרים דברי רבי יהודה ורבי מאיר אוסר נתן עלה נסר שהוא רוחב ארבעה טפחים כשירה ובלבד שלא ישן תחתיו. פירוש אף על גב דאמרינן דופן עקומה מכל מקום לא ישן תחתיו, דתחת הסכך יש לו לישן, וזה תורת דופן עליו, דלסכך הוא פסול. ופליגי בה רב ושמואל. והילכתא כשמואל, מדפרש רב פפא למילתיה. וכן פסק רבינו חננאל ורבינו אלפסי. אמר רב פפא לכולי עלמא יש בהם ארבעה לדברי הכל פסולה פחות מ[שלשה] דברי הכל כשירה דקנים בעלמא נינהו, ותניא בתוספתא [פ"א ה"ג] סיכך בקנים ובדוקרנין אף על פי שמדביקן זה לזה כשירה, לא נחלקו אלא משלשה ועד ארבעה וכו'. ואם הפכם על צידיהן, דהיינו לצד עובין, פסולה דנעשו כשפודין של מתכות. ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהם. ורבינו פירש שמניח פסל בין כל נסר ונסר, וכן הגירסא בספרים לקמן הלכה בית שנפחת וכו' [י"ח ע"א] אמר רב הונא בריה דרב יהושע הכא בסוכה דלא הויא אלא שמונה מצומצמות עסקינן דיהב נסר ופסל נסר ופסל מהאי גיסא נסר ופסל (ופסל ונסר) ונסר ופסל מהאי גיסא דהוי ליה שני פסלין באמצע והם שיעור הכשר סוכה ומתכשרי הפסולין בדופן עקומה. ואל תתמה דאפילו כולהו נסרים נמי עד הפסלים ליתכשרי בדופן עקומה, דהתלמוד רצה למצוא היתר לישן תחת הפסלים דביניהם, שאילו היו כל הנסרים [ביחד] אין ישנים תחתיהן, כדתנן ובלבד שלא ישן תחתיו. מיהו דבר תימה הוא היאך מותר לישן תחת הפסל, כיון שתקרה מפסיקו, הלא אין לו ארבעה דפנות, כדאמרינן לקמן [י"ז ע"ב] סכך פסול פוסל בארבע[ה] באמצע סוכה. ונראה דהיינו טעמא דכאן אין הסכך פסול, אלא שגזרו על נסרים שרחבים ארבע[ה] משום גזירת התקרה, וכי גזור הני מילי לישן תחתיהם, אבל ביניהם כגון תחת הפסלים שאין תקרה לא גזרי.
